ערעור על החלטת בימ"ש שלום בירושלים שלא לפסול עצמו

ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים )כב' השופטת א' זיסקינד( מיום 29.6.03,
שלא לפסול עצמו מלדון בת.א. 11192/97.

1. המערערת הגישה לבית משפט השלום בירושלים תביעה בגין נזקים שגרמו המשיבים לתשתיות
תת קרקעיות שלה )צנרת וכבלים( אשר היו מותקנים סמוך לציר גדר המערכת ארז-עזה. ביום
28.5.02 נתן בית משפט השלום )כבוד השופטת א' זיסקינד( פסק דין, לפיו הוכחה אחריות
המשיבים, אך לא הוכח גובה הנזק. בית המשפט המחוזי קיבל )ביום 4.2.03( את הערעור
שהוגש מטעם המערערת דנן והחזיר את הדיון בשאלת הנזק לבית המשפט קמא. בפסק הדין
נכתב, בין היתר, כי "הראיות שהובאו בפני בית המשפט קמא די היה בהן כדי להוביל
לקביעת ממצאים כלשהם בנוגע לסכומי הנזק, או למצער כדי לאפשר לצדדים להשלים את
ראיותיהם..." וכי " הודיית משיב 1 בגובה הנזק במסגרת תיק פלילי שהתנהל נגדו מעבירה
את הנטל התחילי אל כתפו של משיב זה". בית המשפט המחוזי פסק כי "אין מנוס מהשבת התיק
לבית המשפט קמא על מנת שיאפשר למערערת להמציא את כל ראיותיה לענין גובה הנזק
ולמשיבים להגיב לראיות אלה. בפני בית המשפט היו ראיות מספיקות לביצוע אומדן, שאין
אנו יכולים לבצעו בהעדר ממצאים ביחס לראיות אלה".